הסיפור מאחורי מועדון קפה הבוקר
אני רוצה לחלוק איתכם זווית מעט אחרת מהסיפור האישי שלי, ואיך למעשה הוא הוביל אותי להקמת המועדון.
עיצוב מוצרים ותחושת שליחות
המסע שלי הוא קצת כמו כדור שלג שמתגלגל לו מראש הר מושלג, וגדל לו ככל שהוא ממשיך בדרכו.
יש כאן שילוב של המון תחומים שונים ואקראיים, וגם איך לא- כמה טעויות מצחיקות.
במהלך התואר הראשון שלי בעיצוב תעשייתי (מוצרים, תכשיטים ואביזרים) בז׳נבה שבשוויץ, התחלתי יותר ויותר להתעניין בדרך שבה החפצים שבחיינו עובדים, ולמה; מהו הייעוד שלהם בסביבה שלנו.
הפונקציונלית שלהם ריתקה אותי, איך חפץ מסויים יכול לשפר את חייו של אדם אחד בצורה משמעותית (למשל, עזר שמיעה שנמצא באוזנו של אדם הזקוק לו), ואיך זה מרגש שיש ביכולתי להמציא, לעצב ולתכנן מוצרים כאלה במו ידי. כמה אחריות וכוח זה נותן.
לאט לאט עבודה על מוצרים בעלי אימפקט התחילה ליצור אצלי תחושת שליחות, תחושה של תכלית.
התחלתי לעצב חוויות למי שמשתמש במוצרים שלי ובעיקר לשאול את עצמי איך השימוש גורם למשתמש להרגיש. לצד זאת, ההבנה שאני רוצה לייצר שינוי חברתי וחיובי ברזולוציות גבוהות, התחילה לחלחל עמוק והפכה לחלק בלתי נפרד ממה שעשיתי בחיי היום-יום שלי.
בשנה השניה ללימודים חשבתי על אפליקציה מטופשת למציאה ודירוג של שירותים ציבוריים לתיירים בחו״ל (קצת כמו Airbnb, רק לשירותים! כשמטיילים בעיר כמו לונדון ואי אפשר להתאפק, למשל) בזמנו חשבתי לנטוש את התואר ולחזור לישראל כדי ״ללכת על זה״. כשאני חושבת על זה היום זה נשמע לי מגוחך 🙂
זוהי רק אנקדוטה קטנה שממחישה עד כמה הייתי נלהבת לעשות שינוי ועד כמה זה בער בי.
למזלי החלטתי להישאר ולסיים את הלימודים, למה למזלי? כי הלימודים שלי נתנו לי כלים שלא הייתי יכולה לרכוש בשום מקום אחר.
עם הזמן הבנתי איזה סוג של שינוי אני רוצה לייצר; שינוי שהוא יותר לטובת הכלל. כזה שעושה טוב לחברה מבחינה הומאנית, פונקציונאלית וריגשית, לעומת עיצוב שעונים מפוארים שפשוט עובדים מעט טוב יותר, ומחירם הוא כמו של בית פרטי (זו היתה פסגת החלמות של המון מעצבים בז׳נבה). אותי סוג כזה של עיצוב לא ריגש בכלל.
אפליקציות וכלבים
בשנה האחרונה לתואר המצאתי ובניתי מוצר רפואי לכלבים שעוזר להם להחלים מניתוחים במקום הקונוס האליזבתני הבלתי נסבל, עבור תערוכת עיצוב במילנו שבאיטליה (ובמקור עבור הכלבה האהובה שלי, קים).
בנוסף לקחתי חלק בשני מיזמים שוויצרים (אפליקציות) האחד עסק בהנגשת מוזיקה במקומות ציבוריים והשני עסק בשיפור חוויית התייר בחו״ל (הפעם לא שירותים!).
בזכות שפרוייקטון שיצרתי עם צוות קטן של סטודנטים זכה במקום הראשון בתחרות בשם ׳Startup Weekend׳ בז׳נבה, התקבלתי לקורס יזמות בטכניון השוויצרי, ומשם התחילה רכבת הרים מסחררת ומדהימה דווקא עם המוצר שבניתי עבור כלבים.
מפה לשם התגלגלתי להתחרות יזמות יוקרתית בשוויץ שנערכת פעם בשנה ליזמים צעירים, השקעתי בכל שלב ושלב מתוך מחשבה שאצבור ניסיון ואלמד מזה להמשך.
לבסוף ולתדהמתי- זכיתי במקום הראשון.
זה היה ׳היי׳ מטורף.
ניצחתי יותר מ-50 חברות ועשרות יזמים.
התקשיתי להאמין.
פתחו לי חברה בע״מ בשוויץ, קיבלתי מענק כספי יפה והעניקו לי ייעוץ אסטרטגי צמוד ל-3 שנים.
רשמתי פטנט עיצובי (מדגם) על המוצר במקומות נבחרים בעולם, גייסתי שותף ויצאנו לדרך.
היו לנו המון תלאות והרפתקאות עם המוצר. החל מדיונים ארוכים עם חברת וטרינריה בריטית ענקית שרצתה לרכוש זכויות על המוצר, משקיעים ברזילאים שדיברו על רכישת רשיון הפצה בלעדי, דיונים עם קרן השקעות סינית חדשה, ועד פגישות עם משקיעים פרטיים.
עברנו המון ובעיקר למדנו שלהביא מוצר פיזי לשוק- זה דבר שלוקח זמן ודורש הרבה התמדה וכוחות נפשיים, ועוד לא סיימנו..
אימפקט חברתי כמו שתמיד חלמתי
״מועדון קפה הבוקר״ נוסד במאי 2017, ותהליך היצירה שלו היה (ועודנו) מורכב משילוב של יכולות שונות שכבר צברתי, ומתוך תשוקה אמיתית לחיבור בין אנשים דרך המדיה הדיגיטלית אך בחיים האמיתיים.
בזכות הניסיון שצברתי במיזם הראשון שלי, ידעתי איך לבדוק מהר היתכנות ובניתי מוצר שמתפקד דיי טוב, במהירות.
אבל לפני שעשיתי את זה, האמת היא שלא תכננתי להפוך את הרעיון הזה למיזם, לא חשבתי על זה במבט לעתיד, פשוט פעלתי מתוך תחושת בטן.
זה התחיל מקושי אישי שהיה לי, רציתי לבנות לעצמי שגרה. לבסוף יצרתי מיזם שמחבר בין אנשים לקפה ויוצר אדוות של השפעה חיובית ואימפקט חברתי רחב.
זה התחיל בפוסט פשוט בקבוצת פייסבוק בו הזמנתי אנשים זרים לחלוטין(!) לקפה, בכל בוקר, באותה השעה ובאותו המקום מתחת לדירה שלי בת״א. זה היה דיי אימפולסיבי מצידי.
אבל כל כך הרבה אנשים נענו לאתגר שמצאתי את עצמי נפגשת עם אדם חדש בכל יום במשך 3 חודשים רצופים! הפגישות הללו נתנו לי כל כך הרבה השראה, אנרגיות ורעיונות חדשים בכל תחומי חיי, שפשוט הרגשתי מחוייבת לאפשר לאחרים לחוות את כל אלה גם, בדרך כלשהי, וכך בעצם עלה לי הרעיון של המיזם, ולאט לאט (מהר מהר) התחלתי לבנות אותו.
היום אנחנו כבר קהילה של כמעט 100 מייעצים המציעים בחינם את זמנם למי שרוצה ומכל הלב, ואנחנו מתרחבים כל הזמן. בכל חודש מתקיימות בין 100 ל-300 פגישות קפה, בהן אנשים נפגשים פיזית פשוט כדי לעזור אחד לשני.
זה מדהים אותי כל יום מחדש ומרגש מאוד.
פעם בכמה חודשים אנחנו מקיימים אירוע חינמי לציבור הרחב, כדי להמשיך להנגיש ידע ולחבר בין אנשים. בנינו וקיימנו כבר 2 קורסים שונים ומגניבים, ואנחנו מתרחבים לערים נוספות בארץ ובעולם.
העתיד של מועדון קפה הבוקר
מועדון קפה הבוקר צריך לחבר אנשים בעולם האמיתי, על בסיס יומי, ובכל מקום.
אנשים צריכים לצאת מהמרחב הוירטואלי, להעז להיות אנושיים שוב (בתקופה הנוכחית ובמיוחד בעתיד), ולפגוש אנשים. ולא דרך המסך.
אם זה בכדי לעזור אחד לשני כמו מה שקורה כיום במיזם, ואם זה סתם כדי להכיר אנשים חדשים מתוך סקרנות אנושית. אנחנו בני-אדם, ואנחנו צריכים להיות ביחד.
לגבי העתיד של מועדון קפה הבוקר, אשאיר כאן מעט מסתורין, זה מאוד חשוב בבנייה של דברים חדשים, זה יוצר ריגוש!
מה שבטוח, אני חושבת כמעט כל יום על ׳למה׳ אני עושה את זה ועבור ׳מי׳.
התובנות מהמחשבות האלה מחזקות את כל הפעולות שלי, ונותנת למיזם כוח בכל הרגעים הקשים, ויש קצת לפעמים 🙂
אני חושבת שאפשר לסכם את הקסם של המיזם הזה במילים ״חדוות יצירה״ ו- ״אנשים״. כל מי שלקח חלק בעבודה על המיזם; שותפים שהיו ועזבו, אנשים מקצוע וחברים שעזרו, כל המייעצים הנפלאים שמייעצים לאלפי יזמים דרך האתר- תמיד עשו ועושים זאת מהלב. וזה דבר יפיפה.