איך הפרוייקט התחיל

אם אתם אוהבים סיפור טוב, אתם תהנו מזה.

ואם אתם פשוט רוצים לדעת מה קרה-

הנה לכם גרסה מקוצרת.

היי, כאן תאיר ואני המייסדת של ״מועדון קפה הבוקר״.

מכירים את הדברים האלה בחיים שהתחילו ברגע אחד לא צפוי, בו עשיתם צעד אחד קטן,
מונע מתחושת בטן בלבד- ורק בדיעבד הבנתם שהרגע הזה שינה לכם את החיים לתמיד?

אז זה הסיפור שלי עם מועדון קפה הבוקר.
רצף של אירועים אקראיים שהובילו מאחד לשני בצורה בלתי צפויה.

הכל התחיל בפוסט שפרסמתי בקבוצת ״אנשי העולם החדש״ בפייסבוק ב-14 במרץ 2017.
זה קרה אחרי שחזרתי מחו״ל והתחלתי את דרכי כעצמאית.

כבר היה לי בקנה את הפרוייקט ״ארגודוג״ אותו התחלתי שנה קודם לכן,
אך הוא עוד לא היה רווחי ולכן החלטתי לבנות את הקריירה שלי כעצמאית.

התחלתי לעבוד כפרילנסרית בפברואר 2017.

דיי מהר גיליתי שעל אף שאני מאוד אוהבת להחליט מה לעשות עם הזמן שלי כל יום (וזה באמת נפלא),
העובדה הזו טומנת בחובה גם אתגר מאוד גדול.

ניהול זמן יעיל- זה לא דבר קל.

העובדה שאני מטבעי ״אדם של לילה״ לא תרמה לאורח החיים החדש,
והיה לי קשה במיוחד לקום בשעה מוקדמת וקבועה בבקרים.
(על ׳האם זה בהכרח נחוץ לקום בשעות מוקדמות׳- בפוסט אחר).
אהבתי לעבוד מאוחר לתוך הלילה ולא הצלחתי להפוך חזרה את השעון שלי במשך יותר מחודש.

הייתי מותשת וכבר על סף ייאוש.

עד שעלה לי רעיון לראש.
הוא היה נראה לי כל כך משוגע בזמנו שהוא ריגש אותי והלחיץ אותי בו-זמנית.

אבל אמרתי לעצמי ״היי, יותר גרוע להתחיל כל יום ב-11:00 לא יהיה.. אז למה לא?
מקסימום מישהו יחשוב שאני קצת מוזרה, אבל בטח ישכחו מזה.״

הרעיון הזה עלה לי לראש במקלחת, ומהרגע שיצאתי ממנה- הייתי נעולה עליו.

אחרי שסיימתי להתארגן ויצאתי מהבית, הלכתי לכמה פגישות ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה.
זה בער בי כל היום. היתה לי תחושה טובה לגביו.

בערב חזרתי הביתה, כתבתי את הפוסט שלי, בקושי שיכתבתי אותו מרוב התרגשות- ולחצתי אנטר.

זהו. עשיתי את זה.

ברגע שלחצתי על אנטר, פתאום נתקפתי פחד עז שאף אחד לא יענה לי.

הדקות הראשונות היו כל כך מלחיצות שסגרתי את המחשב ולא יכולתי להסתכל.
אבל כעבור כמה דקות הסקרנות הרגה אותי והייתי חייבת להציץ.

ראיתי שאנשים אוהבים את הרעיון. אפילו מתלהבים ממנו.

בקבוצה היו אז רק 600 אנשים, ותוך כמה שעות כבר היו לי קרוב ל-100 לייקים
והמון תגובות מדהימות שריגשו אותי בטירוף.
תוך כמה שעות היומן שלי נתפס מה-15 במרץ ועד תחילת מאי.

לא האמנתי למה שקורה לי.

הוצפתי בעשרות הודעות פרטיות בפייסבוק וכל כמה דקות קיבלתי עוד אימייל
המודיע לי על פגישה חדשה שנקבעה.
למרבה האירוניה, באותו הלילה לא הצלחתי לישון מרוב התרגשות.
למחרת בבוקר קמתי לפגישה הראשונה שלי.

ומאז לא הפסקתי.

כל יום במשך חודשיים פגשתי מישהו חדש בבוקר. לא פספסתי אף אחד.
נכון לכתיבת שורות אלה פגשתי למעלה מ- 400 אנשים חדשים.
אנשים מעניינים, מרגשים ובעלי עולם פנימי עשיר ועמוק.

מאז, כל בוקר כאשר אני פוקחת עיניים וקמה במטרה לפגוש אדם חדש,
זה נוסך בי תחושת תכלית עמוקה ומספקת.
תחושת חיות ופרץ אנרגיות שקשה להסביר, והלב שלי מתמלא בסקרנות ואהבה.

כל בוקר הם פותחים ואומרים לי מה דעתם על הרעיון הזה, כל אחד מהמקום האישי שלו. הם מגיעים מכל מיני ערים שונות בארץ (נו טוב, בעיקר מתל אביב) מספרים לי על עצמם, ומלמדים אותי המון.

החוט המקשר בין רובם ואחת הסיבות העיקריות שבגללה הם עשו את הצעד הזה ובאו לפגוש אותי הוא שאנחנו פשוט כמהים למפגש האנושי הזה.

ל״דבר האמיתי״, לפנים מול פנים.

כמה שזה פשוט- ככה זה חסר לנו בעולם של היום.

לצאת מהמרחב הדיגיטלי.

לאחר שבועיים אל תוך הפגישות, הבנתי שיש כאן משהו.
משהו יוצא-דופן.

קורה דבר מדהים בפגישה עם אדם זר בפעם הראשונה.
הוא נותן לך פרספקטיבה על עצמך.

הוא גורם לך להבין דברים שנראים לך מובנים מאליהם, ומלמד אותך שביכולתך ללמד. שיש לך מה לתת לאחרים.
וכאשר מדובר בהרבה ׳זרים׳ על בסיס קבוע- ההתפתחות האישית היא משמעותית.
(דרך אגב, רבים מהם נעשו חברים שלי).

ואז זה הכה בי.

״אני חייבת להפיץ את זה״, חשבתי.
להגיע לכל האנשים הסקרנים, המעניינים, והיצירתיים שם בחוץ.
האנשים שיעשו את הצעד ויבואו.

ככה הוקם מועדון קפה הבוקר.
כבר כך קהילת היזמות הישראלית מורכבת מאנשים פתוחים, נדיבים, עוזרים ומעוררי השראה.

הם אוהבים לעזור ליזמים מתחילים ובעצם לכל אחד שרק מבקש.

אז למה לא לרכז את הכל במקום אחד?

 

___

 

דבר נוסף שלמדתי מההרפתקאה המדהימה הזו, הוא כמה מהר אפשר להעביר רעיון שעולה בראש- למציאות.

בכמה שעות בודדות, לא רק ששיניתי את מציאות חיי אלא השפעתי על מהלך היום של רבים אחרים ששיתפו איתי פעולה.

ממחשבה למציאות- ביום אחד.

ללא ספק, זה היה שווה את הפחד ההתחלתי.
אני מקווה שהאתר הזה יועיל לכם ויפתח בפניכם דלתות להרפתקאות לא פחות מרגשות מזו שהיתה לי בחודשיים האחרונים.

בהצלחה!

ונתראה,
תאיר 🙂

(מוזמנים לקבוע איתי פגישת קפה…)